בִּיזָּא

בִּיזָּאI, בִּזָּא m., בִּיזְתָא f. (בזי II) 1) rent, cleft. Lev. R. s. 19 Ar. (לא) דמי הדין ריסא להדין ב׳ (ed., v. אָלִיס a. בִּיזְעָא).Pl. בִּיזֵּי. B. Bath.74a; Snh.110a אחוי ליה תרי ב׳ Ar. he showed him two clefts in the ground (ed. חזאי תרי ביזעי); Ar. ed. pr. Var. … חזאי ביזתא דסליק תננא מינה (Ms. R. כוותא, v. Rabb. D. S. a. l. note) I saw a cleft out of which smoke rose. 2) ruin, destruction. Targ. Is. 60:18 (h. text שד̇); v. next w.